מתוך דברי קודשו של אחד מצדיקי האמת בדורנו ר' יצחק מאיר מורגנשטרן שליט"א:
*" כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים"*, לבבות אנשי העולם מתמלאים בחושך ופחד, מהמחלה ומהשלכותיה, ובחרדה מהעתיד המכוסה בערפל, שאיש לא יודע מה יהיה. 'ועלייך יזרח הוי"ה', מאיר לנו אור השי"ת, האמונה והידיעה, שאת הכל רק השי"ת עושה, ואין שום דבר שנעשה לבד, וממילא אין מה לפחד.
מאיר לנו אור האמת, שהוי"ה הוא האלהי"ם, אין עוד מלבדו. שבאמת אין טבע בכלל, אלא השי"ת מנהיג כל דבר בעולם, וכל הכוח הוא רק בידו. וממילא אין מה לדאוג.
*להתמלא באמונה*
כאשר מתעוררת הרגשת פחד בלב, צריך למלא את עצמו במחשבות של אמונה, "גם כי אלך בגיא צלמות, לא אירא רע, כי אתה עמדי".
ויעצור ויחשוב, 'מי נותן לי עכשיו, ברגע זה, חיים, מי נותן לי כעת אויר לנשימה, הלא השי"ת, הוא נמצא איתי כעת ומחיה אותי, וכך גם בעתיד, הוא ייתן לי כל מה שאני צריך. 'אל תירא כי עמך אני'.
ואין לי מה לפחד בכלל, כי השי"ת נמצא עמי כל הזמן, ושום מחלה ושם אדם, אינם יכולים לעשות לי מאומה. ויותר מזה - הם אינם כלום, אלא הכל רק על פי רצונו יתברך, ורצונו הוא הטוב ביותר שיכול להיות'. כי "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" - הוא אשר נותן לנו חיים בכל רגע ורגע, ואויר לכל נשימה ונשימה, הוא אבינו אוהבנו, אשר בידו הכל, ומה יש לנו לפחד ולחשוש מהעתיד, הלא כל מה שיהיה, רק השי"ת הוא העושה, וכל מעשיו לטובה גמורה. וכשאדם מבין וחי את האמת הזו, שהשי"ת עושה את הכל, ולטובה, ושהשי"ת תמיד עימו, בזה הוא חי חיי רוגע ושלוה, ואין פחד ואין דאגה, כי מה שיהיה, הוא רק מהשי"ת, ולטובה.
*כתר, יחוד ה'*
והחולי הזה נקרא 'קורונה'. והנה מלשון כתר ענין מידת הכתר הוא גילוי היחוד. דהיינו, שבהתגלות מידת הכתר, השי"ת מגלה בבהירות מוחלטת, שאין עוד מלבדו כלל. והשי"ת מחכה שנכיר באמת הזאת, ונחיה עוד ועוד את האמונה הפשוטה והיסודית, שהכל ה' עושה, והכל לטובה גמורה, "ראו עתה כי אני אני הוא, ואין אלהים עמדי, אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא, ואין מידי מציל'. ובפרט כעת, מתוך חוסר האונים של האדם, נעמיק להרגיש - שאין שום מציאות אמיתית חוץ ממנו, אלא הכל לבוש וכיסוי לאורו יתברך שרק הוא הפועל והעושה האמיתי ורק הוא המציאות האמיתית, וכל הבריאה בטלה לפניו, כי אין לה שום כוח עצמי.
לא להחטיא את המטרה והיצר הרע מתאמץ לבלבל אותנו, ומשתמש בחיוב 'השתדלות', כדי להפיל את האדם מהאמונה, ולהכניסו לחשות של 'טבע'. וצריך להזהר, לא ליפול ברשתו, ולא להעמיד את ההשתדלות כעיקר נחטיא את המטרה.
אלא לעסוק בדיבורי אמונה, לחזק את האמונה, את ההבנה, כי אין ביד איש להושיע, וגם אין ביד
שום מחלה להרע, אלא הכל בגזרת עליון. כי הוא לבדו עושה הכל, וכל . מעשיו לטובת גמורה
*כתר - אחדות* ובכלל ענין הכתר, הוא התאחדות כל ישראל כאחד, כי הכתר הוא שורש הכל, וכשבאים לשורש, רואים שהכל אחד, וכל ישראל הם נשמה אחת גדולה, בני השי"ת, וכמו שהארכנו בס"ד לעיל במאמר 'אהבת ישראל'. ולכן בזמנים אלו, צריך *להרבות באהבה, ולעשות חסד איש עם רעהו.* ולראות שכל הפירוד יהיה רק מהרע, אבל יראי ה', אדרבה, יתחברו בליבם יותר ויותר. וזה גם מעורר שמירה מיוחדת על ישראל.
*לא יטוש ה' את עמו* וצריך לזכור ש "לא יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב", ולא לפחד, אלא למלא את עצמנו, וממילא את הסובבים אותנו, באמונה.
כי כל יהודי מאמין בפנימיות ליבו, אלא שהיצר מנסה כל הזמן לכסות את זה, ועל ידי דיבורי ומחשבות אמונה, היא מתעוררת ומתחזקת.
בעזרתו יתברך, נחזיק חזק באמונה,
לשנן שוב ושוב, ולחיות ולהרגיש, שאין עוד מלבדו. לחזק את הלב הבוער להשי"ת, ואת התפילה אליו, מתוך בטחון וידיעה שהכל לטובתנו.
ובכוח זה נזכה במהרה, שיפלו כל ההסתרות, ונראה בהתקיימות הנבואות *"ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר" . "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".*